בן סלימה וג'ורג'י. נולד בשנת תרפ"ח (1928) בבגדאד, בירת עיראק. אח צעיר ליוסף ואח גדול לדוד.

בן ארבע התייתם מאביו. שש שנים מאוחר יותר נישאה אימו בשנית, ולמשפחה נוספו עוד ארבעה אחים: שושנה, שלמה, פרידה וששון.

אהרון למד בבית הספר היהודי "שמאש" שבבגדאד – בית ספר שנוסד בשנת הולדתו, ובשיאו מנה למעלה מתשע מאות תלמידים, ובהם דמויות ידועות בחברה הישראלית בתחומי התרבות והאקדמיה. עם סיום לימודיו החל לעבוד בבית מרקחת, למד את מקצוע הרוקחות ורכש חברי נפש שימשיכו ללוותו גם בתחנות חייו הבאות.

בשנת 1951, בהיותו כבן עשרים ושלוש, עלה עם משפחתו לארץ, כאן התאחדו עם האח הבכור שעלה עוד קודם לכן. האח דוד, שהיה חבר במחתרת הקומוניסטית בעיראק, נותר שם עוד כמה שנים. תחילה השתכנו בנהריה, בהמשך עברו להתגורר בפתח תקווה, אך עקב תנאי המגורים הקשים שהשפיעו לרעה על מצב בריאותה של האם עברו שוב – לפרדס כץ.

עד גיוסו לצה"ל, עבד אהרון בעבודות מזדמנות. הוא התגייס לחיל הרפואה ושירת כרוקח ביפו. מפקדיו שהתרשמו מרמתו המקצועית, מידיעותיו ברוקחות ומיכולותיו המנהליות והארגוניות קידמו אותו לתפקיד אחראי מחסן תרופות בבסיס חיל הרפואה שבצריפין, ובתפקיד זה המשיך לשרת גם בצבא הקבע. במסגרת זו נסע בין בסיסים שונים ברחבי הארץ, בדק את מלאי התרופות שבמחסנים ומילא את החוסרים.

את דליה לבית בלוריאן, בחירת ליבו, הכיר בפרדס כץ. השניים נישאו, ובנו את ביתם ברמת גן. במרוצת השנים נולדו ילדיהם אורנה, גיורא וטיראנה.

בשנת 1961, באחד מביקוריו בבסיס המובלעת שבהר הצופים בירושלים, נקלע לתקרית ירי, אחת מני רבות שהתרחשו באזור "הקו העירוני" – קו הגבול בין חלקה המזרחי של ירושלים, שבשליטת ירדן, לזה המערבי, שבשליטת ישראל. פעולות הירי שבוצעו בידי חיילים ירדנים זכו לכינוי "המשוגע התורן", שכן הן אירעו ללא שום סיבה או הסבר הגיוני.

ב-1962, בחגיגת ברית המילה של הבן גיורא, הבחינו האורחים כי אהרון ירד מאוד במשקל ושמצבו הבריאותי אינו תקין. הוא נשלח לבדיקה בבית החולים, אובחן כחולה סוכרת ויתר לחץ דם, והוכר כנכה צה"ל. זמן מה אחר כך השתחרר מהצבא, בדרגת רב-סמל ראשון.

אהרון היה איש רעים להתרועע ונהנה מקשרים חברתיים ענפים מכל גוני הקשת של החברה הישראלית – ממיילד ומוהל ועד אנשי חברה קדישא; דתיים וחילונים, צעירים ומבוגרים, וכמובן – חבריו הוותיקים מבגדאד שעלו כמוהו לארץ. שימש תמיד אוזן קשבת וידו הייתה פתוחה לכל אדם.

בשנותיו האחרונות זכה להשיא את ילדיו וליהנות מנכדים.

אהרון מתתיהו נפטר ביום כ"א באדר ב' תשנ"ז (30.3.1997) והוא בן שישים ותשע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין "מורשה" שברמת השרון. הותיר רעיה, שתי בנות ובן, נכדים ואחים.